ביטוח ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 1.07.2009, בכביש 461 - כביש מסובים לכיוון יהוד (להלן: "הכביש"), ניזוק רכב התובעת נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

על מנת לסבר את האוזן ייאמר כי לטענת התובעת הנזק נגרם בעקבות "בור" שהיה בשולי הכביש אשר מצוי באחריות הנתבעת.

לטענת הנתבעת אין מדובר ב"בור", ולכל היותר עסקינן ב"התקלפות" של האספלט, שאין בו כדי לגרום נזק כפי שנגרם לרכב התובעת בפועל.

בנוסף לראיות שהוגשו, העידו בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), והעיד מר אליהו עובדיה שהינו סגן מנהל אזור ת"א והשרון אצל הנתבעת (להלן: "מר עובדיה").

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת אחריותה של הנתבעת להתרחשות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, יש לקבל את התביעה שכן התאונה התרחשה לאחר שעת/1 נאלץ לסטות לשול הכביש, נתקל בבור ורכבו ניזוק.

יתרה מכך, מר עובדיה יצא לשטח ולא גיבה את דבריו בדו"ח שרשם בזמן אמת.

לטענת ב"כ הנתבעת, דין התביעה להידחות. מדובר בקילוף של אספלט כאשר התובעת לא הגישה ממצא כלשהוא לגבי גודלו, רוחבו ועומקו. תיקון קילוף אספלט בשולי כביש נעשה על פי סדרי עדיפויות ושיקולי תקציב.

לגישתו, ספק רב אם האירוע התרחש במקום הנטען, שכן אין היגיון לפתיחת כריות אוויר במהירות של 60 קמ"ש.

ב"כ הנתבעת הדגיש שגם דו"ח החוקר העלה תהיות בגרסת עת/1 בכל הקשור לנסיבות התרחשות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה, ולפיכך היא אחראית לנזקי רכב התובעת?

כבר כאן ייאמר - לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הפגיעות ברכב התובעת ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הוכיחה שהגורם לתאונה הוא המפגע אשר היה בשול הדרך. בנסיבות העניין השתכנעתי כי יש לייחס לנתבעת את מירב האחריות להתרחשות התאונה בשיעור של 70%, ויש לייחס לנהג רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 30%.

ובמה דברים אמורים:

אין חולק כי הכביש הנדון, כולל השול, נתון לאחריותה של הנתבעת, ואין מחלוקת שעל הנתבעת לדאוג לבטיחות ולתקינות הכביש.

עדותו של עת/1 הייתה עקבית, אמינה ולא נמצאו בה סתירות היורדות לשורשו של עניין, ואין בדו"ח החוקר מטעם התובעת כדי למוטט את גרסתו. הוא העיד שנסע בכביש בדרכו הביתה, כשרצה להשתלב לנתיב ימינה לאור יהודה, שרכב שנסע משמאלו "חתך" אותו באופן שאילץ אותו "לשבור" את ההגה ימינה לשול הדרך, ולדבריו (עמ' 2): "... באותו רגע נפלתי לבור ונפתחו לי כריות האוויר ברכב... נסעתי במהירות של 60 קמ"ש, זה היה 100 מטרים לפני הפנייה". בהמשך העיד כי היה עם "... חצי רכב בשוליים וחצי על הכביש, הסטייה לא הייתה ממש רצינית. פגיעת פח לא הייתה, היה משהו בצמיג ובגלגל וכריות אוויר נפתחו".